מעבדות מצוידות במערכות שאיבה מקומית
כולל מעבדות מחקר, הוראה ומחקר-הוראה. הפתרונות בד"כ די מסובכים. ציוד מעבדתי דורש שאיבה מקומית ולעתים מערכות אספקת אוויר חיצוני מטופל, וצריכתו גדולה לאורך כל השנה.
על סמך ניסיון בהקמה ואחזקת מערכות מיזוג ואוורור במעבדות, ניתן להמליץ על פתרונות עקרוניים לכהלן:
א. מומלץ לנתח לעומק צורך בהפעלה בזבזנית של מנדפים מעבר לשעות עבודה הרגילות.
ב. שאיבה מארונות כימיכלים: מומלץ לאחד למערכות שאיבה קומתיות, מופעלות STOP NON. חיבור ארונות למערכות שאיבה ממנדפים או ממשפכים אחרים מבחינת צריכות חשמל ואנרגיה תרמית שנתיות – אינו כדאי.
ג. בד"כ מומלץ לשמור במעבדות תת-לחץ לא משמעותי. עודפי אוויר יש לספק לפרוזדור "נקי" ולהבטיח מעבר אוויר למעבדות דרך תריסים בדלתות.
ד. אוויר חיצוני בכמות של 6-7 החלפות מומלץ לספק מיחידת אוויר צח נפרדת/ות ממערכות שמירת פרמטרים פנימיים. שימוש באוויר חוזר כמערכת אוויר חוזר מרכזית – אסור.
ה. מומלץ ביותר להפריד מערכות מיזוג ואוורור לפי ייעוד: מערכות אספקת אוויר צח לבניין בפרמטרים ניטראליים, ומערכות משלימות לשמירת פרמטרים פנימיים בכל מעבדה ומעבדה – FC, מזגנים מפוצלים, VRF או דומה.
ו. זרמי אוויר במעבדות אמורים להתפשט בשיטת CROSS. ריבוי נקודות אספקה-שאיבת אוויר עלול לשבש את הכלל, ועל המתכנן לשים לב לכך.
ז. חימום אוויר בתקופת ביניים (בבקרים או בימים קרים): יש למנוע מצבים בהם מורים וסטודנטים דורשים ומקבלים תשתיות בניגוד למדיניות המוסדית, ובמקביל מחלקת אחזקה נדרשת לשמור על מדיניות ולחסוך באנרגיה.

מעבדות ללא שאיבה מקומית
מתאפיינות בשאיבה ובאספקת כמויות אוויר קבועות, לא משתנות, לכן כל הסיבוכים שתוארו.מעבר לשעות העבודה הרגילות, מערכות מיזוג ואוורור בד"כ מופסקות בהעדר פליטות מזהמים.

אודיטוריום ואולמות הרצאה ל-100 ויותר בני אדם
החדרים מתאפיינים באכלוס משתנה באמפליטודה גבוהה וכיוצא מכך, בתנודות פליטות חום, לחות ו-2CO. ספיקות אוויר ותפוקות קירור משמעותיות וכן שוני בתפקוד האולמות מאפשרים תכנון אמצעים שונים לחיסכון באנרגיה. למשל, העובדה כי אולמות עלולים לדרוש קירור ביום שמשי של תקופת הביניים ואפילו בחורף, מצדיקה התקנת סידור אקונומייזר.
ראוי לווסת כמויות אוויר צח לפי בקרת 2CO המשקפת את מספר הנוכחים. לעודפי אוויר שנפלטים לסביבה ניתן לשקול שימוש במערכת RUN-AROUND או במחליף חום AIR-TO-AIR לצורך מעבר אנרגיה בין אוויר הנפלט לבין אוויר צח הנכנס.
חיסכון נוסף בכמויות אוויר ניתן להשיג תוך כדי תכנון DISPLACEMENT VENTILATION (או אפילו INDIVIDUAL VENTILATION) במקום VENTILATION MIXING הרגילה. במספר אולמות באוניברסיטה מומש הרעיון עם תוצאות מעולות. בכל מקרה חשוב לציין ולהתחשב בכך שהפרשי גובה באודיטוריומים יכולים להגיע עד לכ-12 מטר. יש למנוע מצבים פרדוקסאליים כאשר בקיץ חלק עליון של האולם דורש קירור אך את חלק התחתון חייבים לחמם! מעניין גם פתרון להפוך תפקיד של תעלות אספקה-חזרה-פליטה בין קיץ ובין חורף כדי לעמוד על כללי הפיזור, לחזק תחושה של נוחיות ולחסוך באנרגיה.
מומלץ ביותר לחגור מערכות אספקת אוויר (וגם תאורה) למערכת גילוי נפח.

אנו ממליצים גם לתכנן חימום בוקר בתקופת ביניים. שעה של חימום לפני אכלוס האולם מבטיחה הרגשה נעימה לאנשים גם אם אחרי זה אקונומייזר יעבוד במשטר "קירור".
לא מומלץ להתקין תרמוסטטים, בקרים ואמצעי ויסות אחרים בחלל האולמות. צוות אחזקה השקיע אין ספור מאמצים לתיקון והחלפת אביזרים הנדונים בעקבות נגיעות המשתמשים. אסור לתת לסטודנטים ומרצים אפשרות ללחוץ על כפתורים ולסובב מתגים פרט לאלה של "תרמוסטט חדר" זולים ופשוטים.
לאודיטוריומים ואולמות הרצאה ל-100 ויותר אנשים, ניתן להמליץ על פתרונות תכנון מיזוג ואוורור הבאים:
• אין צורך לחלק למערכת אספקת אוויר צח ולאלו של השלמת תנאי אקלים פנימי.
• במקרים מסוימים, כאשר מערכת אספקת 100% אוויר צח כבר קיימת בבניין אך צריכים לשפר תנאי אקלים באולם, מומלץ להתקין ציוד השלמה יותר גדול מהנדרש ולהוריד מהירות המפוחים. תפוקת קירור תובטח ע"י סוללה גדולה יותר במידות ורעש יישאר במסגרת התקנית עקב פעולת המפוחים על מהירויות נמוכות יותר.
• יחידות טיפול באוויר (י.ט.א) מצוידות באקונומייזר, בעלות סידור לבקרת 2CO, מכילות מחליפי חום שונים לרבות חימום בוקר, הן יחידות מורכבות ומסובכות בתפקוד. יש לוודא כי צוות אחזקה מבין את אפיון פעולת המתקן בכל המצבים הסטטיים והדינאמיים שלו.
• פעולת מפוח אוויר חוזר/פליטה חייבת להיות מחוגרת עם פעולת אקונומייזר ובקרת 2CO, כולל כל השינויים בכמויות אוויר לפי רגשי לחץ למיניהם.

כיתות לימוד וחדרי סמינרים לתכולה של 99-20 איש
לחדרים כאלה אין כדאיות כלכלית לתכנן סידור אקונומייזר ובקרת 2CO. יחידות טיפול באוויר הן יחידות קומפקטיות, סטנדרטיות, בעלות מפוח בהספק מוגבל, מצוידות עדיין במחליף חום לחימום בוקר. בד"כ יחידות טיפול באוויר האלה שואבות אוויר צח באופן עצמאי.
במקרים מסוימים לא ניתן לחבר יחידת טיפול באוויר לנתיב אוויר צח ולהבטיח שאיבה עצמאית – עקב מפוח מוגבל בעוצמה או מאילוצים אסטטיים. במקרים אלה אוויר צח מסופק ממערכת אוויר צח כללית של הבניין ו-י.ט.א הנדונה הופכת להיות ציוד להשלמת תנאי אקלים. במצב כזה יש טעם לשקול מערכת אוויר צח כללית כמערכת VAV מצוידת במדפי ON/OFF וקופסאות VOLUME CONSTANT. בחדרים ריקים מדפים ייסגרו, קופסאות ישמרו על ספיקות אוויר צח קבועות לחדרים מאוכלסים. בד"כ אין צורך להתקין מערכת שאיבת אוויר.

חדרי ישיבות לתכולה של 8-19 איש
י.ט.א של החדר מתוכננת ללא אקונומייזר וללא בקרת 2CO. אין צורך בחימום בוקר. במקרים שאוויר צח בא ממערכת כללית, ו-י.ט.א היא ציוד השלמת תנאים - אין טעם לשקול תכנון מערכת VAV. אוויר צח מסופק בכמות תקנית קבועה, ללא ויסות. כאשר גלאי נפח מכבה י.ט.א "משלימה", אוויר צח ממשיך לזרום לתוך החדר.
במקום י.ט.א 100% אוויר חוזר ניתן לתכנן ציוד משלים מסוג אחר, כגון FC או מזגנים מפוצלים. מידות החדרים וכמות אנשים לא יגרמו לציוד משלים גדול ומרעיש במיוחד.

משרדים
אין צורך באספקת אוויר צח מבוקר ומטופל לחדרים עם תכולה עד 8 אנשים, בתנאי ששטח חלונות הנפתח הוא מינימום 8% משטח הרצפה.
לדעתנו אוורור טבעי זמני מבטיח אספקות אוויר צח באופן מלא ואין צורך להשקיע כספים על משהו מסובך יותר.
כאשר אוויר צח מסופק ע"י מערכת מאולצת, יש לדאוג להתפשטותו הנכונה בחדר. 34 מק"ש לאדם או 3 החלפות אוויר צח חייבים "לעבוד" ולהגיע לאזור נוכחות של אנשים בחדר. לעתים קרובות מפזר אוויר צח ממוקם בפינת החדר (בין דלת וארון) ומשתמש לא מרגיש את קיומו.
מומלץ להבטיח ע"י FC של מערכת מים מקוררים מרכזית או ע"י מאיידים של מערכת VRF. לא מומלץ למזג מקבץ משרדים גדול ע"י מזגנים מפוצלים.

חוות וכיתות מחשבים
חדרים מסוג זה מאוד דומים לאולמות ל-100 ויותר איש. לאולם בתכולה של 170 איש, מחשבים גורמים לתוספת של כ-17 TR (40%) לתפוקת קירור הנדרשת.
• חוות וכיתות מחשבים דורשים קירור בתקופת ביניים ואפילו בחורף.
• הפעלת צ`ילר משאבת חום ומערכת מיזוג אוויר בשיטת PIPE 2 לא מתאימה. צ`ילר אינו מסוגל לעבור מחימום לקירור באופן מיידי. להעברה כזאת מים חייבים להתקרר.
• בדרך כלל חדרים משורתים ע"י י.ט.אות מקומיות ייעודיות, בנויות כמתואר קודם. עם זאת, חלוקת חווה לחדרים קטנים, תכנון `חלל פתוח` יכול להכתיב תכנון יחידת אוויר צח משותפת ומספר מערכות השלמה מקומיות. במקרה כזה שומרים על T=C18 "נייטראלית" בתעלת אוויר צח באופן רציף (ללא חימום בוקר).
• מערכות מיזוג ואוורור חייבות להתחבר לתשתיות בשיטה של PIPE 4 ו/או לקבל אפשרות לספק קירור וחימום באופן גמיש וממקורות אנרגית קור וחום בלתי תלויים.
• מקורות קור וחום חייבים להיות מתוכננים עם גיבוי.
• דגש מיוחד מומלץ לתת לתיאור פעולת מתקן ובקרה נלוות, המהווה פרוגרמה למתכנן בקרה ואחר כך גם "מסמך שולחן" למהנדס אחזקה.

חדרי תקשורת ושרתים
טמפ` האוויר בחדרים אלה צריכה להיות מתחת ל-30 מעלות, למרות שפרוגרמטור בד"כ דורש 18-20 סביב השעון, לאורך כל השנה. אין צורך לחמם את החדרים, אך יש צורך במתן מיזוג אוויר באופן קבוע. יש למנוע מצבים כאשר חדרים כאלה (או אפילו ציוד בודד) מפוזרים בכל הבניין. מומלץ לדרוש מהמזמין לרכזם בחדרים מיוחדים או במרכז משותף עבור כל הבניין.
בחדרים הנדונים אין נוכחות אנשים קבועה לכן מספיק אוורור טבעי תוך כדי ניצול הפרש לחצים בין האזורים.
מומלץ על מיזוג אוויר באמצעות מערכות INVERTER מצוידות ב-KIT SEASON ALL למתן קירור גם בתנאי חוץ קרים – בחדרים קטנים או מערכות HIROSS, LIBERT וארונות שרתים ממוזגים במרכזי שרתים גדולים.
יחידות מיזוג דורשות גיבוי. במידה שמדובר על כמות חדרים הנדונים משמעותית, כדאי לשקול תכנון מערכת מיזוג אוויר מרכזית על בסיס 24 שעות.

מסעדות וקפיטריות
כדאי להזכיר נקודות חשובות אשר עלולות למרר את החיים גם לזכיין, גם לצוות אחזקה וגם לאוכלוסיית הבניין כולו, דהיינו:
• אין לשכוח כי לפי הנחיות של משרד הבריאות יש להבטיח C18 באזור הכנת ירקות, דגים ובשר.
• יש להבטיח לחץ שלילי במטבח ביחס לאזורים סמוכים ויחס שלילי במסעדה כולה ביחס לשאר הבניין. הפרת הכלל מביא להתפשטות ריחות בסביבה.
• דלפקי הגשה מומלץ לציד במנדפים או בתקרת נידוף מעל אזורים להגשת אוכל חם.
• מערכות שאיבה מעמדות בישול או חימום אוכל מוגבר, מתנורי אפייה, מטוסטרים, COOCKER PASTA, סירים להכנת צ`יפסים וכו` יש לציד ב-י.ט.א בעלת 5 דרגות סינון שאחת מהן היא מסנן פחם פעיל.
• בחדר שטיפת כלים יש להבטיח 10 החלפות אוויר לפחות ולחץ שלילי ביחס לאזורים סמוכים. מערכת שאיבת אוויר חייבת להיות נפרדת מ-י.ט.א 5 דרגות סינון (אסור להעביר אוויר לח דרך פחם פעיל). באותם חדרים שמותקנים בהם מכונות לשטיפת כלים מתועשות, יש לשים לב על חומר שמתוכנן עבור תעלות שאיבת אוויר. אוויר הנפלט רווי באדי מים חמים וחומרי שטיפה. הדבר גורם לקורוזיה מוגברת של פח מגולוון. אלומיניום אינו מתאים עקב קיום כלור באדים של חומרי שטיפה. פלב"מ 304 אינה מתאימה מאותן סיבות. פלב"מ 316 יקרת ערך. מומלץ להשתמש בתעלות מ-PPS.
• תשומת לב מיוחדת יש להקדיש לתכנון נקודות פליטה לסביבה. נקודות אלה חייבות להיות מרוחקות מחלונות הבניין. משחק לחצים ושושנת רוחות גורמים לכך שריחות חוזרים לבניין דרך חלונות פתוחים או עקב אינפילטרציה. מאותן סיבות יש להרחיק אשנבי שאיבת אוויר צח לבניין מפליטות ממטבחים ואפילו מכניסה למסעדות. לחץ שאיבת אוויר צח גבוה עלול לגרום להפיכת לחצים, שאיבת ריחות יחד או במקום אוויר צח וכתוצאה – תלונות מציבור אשר כאילו אינו קשור למסעדה משום צד.
• י.ט.אות אספקה ופליטה של מסעדות וקפיטריות אמורות להיות נפרדות מ-י.ט.אות של שאר הבניין הן מבחינת נתיבי אוויר והן מבחינת מיקום בחדרי מכונות.
• תכנון מנדפים, תעלות שאיבה ומפוחים אמור להתבסס על דרישות תקן 1001, חלק 6.